פירוק שותפות בגירושין רלוונטי כאשר אין בין בני הזוג הסכמה באשר לחלוקה של הרכוש המשותף. ברוב המקרים הנכס המשמעותי של בני הזוג הוא דירת המגורים ואם אחד מבני הזוג המתגרשים לא יהיה מעוניין להתגרש ולחלק את הדירה, בן הזוג השני יגיש תביעה לבית המשפט לפירוק השותפות. אם בית המשפט יקבל את התביעה, בן הזוג המתנגד יהיה חייב למכור את הדירה בעל כורחו.
פירוק שותפות בגירושין – מושגים שחשוב להכיר
חוק יחסי ממון הוא חוק העוסק בחלוקת רכוש בין בני הזוג כאשר אחד מבני הזוג נפטר או בעת גירושין.
הסדר איזון משאבים זהו הסדר אשר קובע את חלוקת הרכוש המשותף בעת גירושין. לפי ההסדר בעת הגירושין כל הרכוש המשותף יחלוק בין בני הזוג באופן שווה, אלא אם בית המשפט קבע אחרת.
ההסדר חל על בני זוג שנישאו לאחר יום 01.01.1974 והם לא הסכימו ביניהם אחרת בהסכם ממון או בהסכם גירושין.
חזקת השיתוף זהו כלל משפטי המסדיר את חלוקת הרכוש בין בני הזוג בעת פרידה. ההסדר טוען לחלוקה שווה של הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים. חזקת השיתוף חלה גם על זוגות שנישאו לפני יום 01.01.1974
פירוק שותפות בגירושין – 8 דברים שחשוב לדעת
תביעה לפירוק שותפות בגירושין נידונה בבית המשפט לענייני משפחה מלבד מקרים חריגים שבהם הוגשה לבית הדין תביעת גירושין ונכרכו בה ענייני הרכוש.
החוק הרלוונטי לעניין פירוק שותפות בגירושין הוא חוק המקרקעין. וזו לשון החוק: "כל אדם ששותף במקרקעין רשאי לבקש את פירוק השותפות בכל עת ולא נדרשת לכך סיבה מיוחדת". קביעה זו של לשון החוק רלוונטית גם לגבי בני זוג, בין אם הם נשואים או לא ובלבד שדירת המגורים שבה הם גרים תהיה רשומה על שם שניהם.
בפירוק שותפות בגירושין צריך לשים לב לשתי קטגוריות, האחת בני זוג שנישאו לפני שחוק יחסי ממון נכנס לתוקפו כלומר זוגות שנישאו לפני 1.1.1974 והשני זוגות שנישאו אחרי שהחוק ניכנס לתוקפו.
על זוגות שבאו בברית הנישואין לפני שהחוק נכנס לתוקפו חלה חזקת השיתוף, ולכן התביעה לפירוק שותפות בגירושין רלוונטית לכל הרכוש המשותף, נכסי הנדל"ן, חסכונות, קרנות פנסיה, קופות גמל, נכסי קריירה וכדומה.
זוגות שנישאו לאחר שחוק יחסי ממון נכנס לתוקף יפרקו את הרכוש המשותף בהתאם להסדר איזון המשאבים, כלומר כל הרכוש שצברו בני הזוג במאמץ משותף יחולק ביניהם באופן שווה מלבד רכוש ונכסים שהיו בבעלות אחד הצדדים לפני שהם התחתנו כמו מתנות, ירושות, פיצויים ועוד.
תביעה לפירוק שותפות בגירושין מוגשת לבית המשפט כאשר בני הזוג מתגרשים ללא הסכמה ואחד מהצדדים אינו מעוניין למכור את הדירה. ברוב הפעמים בית המשפט יקבל את התביעה ויכפה את המכירה על הצד המסרב, אך כאשר לבן הזוג המסרב למכור את הדירה יש סיבה משמעותית אשר מונעת ממנו להסכים למכירת הדירה כמו, למשל, סיבה הקשורה לילדים המשותפים, לא תמיד בית המשפט יקבל את התביעה ולכן כעיקרון מומלץ להגיע להסכמה.
כאמור, לבית המשפט יש סמכות לעכב את מכירת הדירה עד שהוא ידע מה עולה בגורל הילדים לאחר הפירוק. בית המשפט יבדוק האם להורים יש מספיק כסף לקנות דירה אחרת שתתאים לצורכי הילדים ועוד. לעתים בית המשפט יבדוק את האפשרות של השארת הדירה בידיו של אחד ההורים ויבצע איזון משאבים עם נכסים אחרים משותפים שיועברו לצד השני.
בית המשפט לא יכפה את מכירת הדירה כאשר מתגלה חוסר תום לב מצדו של אחד מבני הזוג.
וטיפ לנשים: אם תגישי לבית הדין הרבני תביעה לשלום בית או למדור לפני שבן הזוג הגיש תביעה לפירוק שותפות בגירושין, תוכלי לעכב את מכירת הבית. ההלכה העברית קובעת כי כחלק מהמזונות, הבעל חייב במדור לאשתו, ולכן תוכלי לקבל מבית הדין צו למדור ספציפי כאשר הבעל עזב את הבית או כאשר בתביעת הגירושין שלו אין עילות המצדיקות את הגירושין.
שאלות ותשובות
לפירוק שותפות בגירושין יש שתי דרכים: האחת, פירוק השותפות בהסכמה והשנייה לפי צו בית המשפט.
הזכות לפירוק שותפות בגירושין מבוססת על חוק המקרקעין הקובע כי כל אדם רשאי לפרק את השותפות בכל עת וללא סיבה מיוחדת.
לא כדאי להגיש בקשה לפירוק שותפות בגירושין כאשר יש סיבה משמעותית אשר מונעת מאחד מבני הזוג להסכים לפירוק כמו, למשל, כאשר הסיבה קשורה לילדים המשותפים של בני הזוג.
