חוק הירושה קובע כי רכושו של האדם שלא השאיר צוואה יחולק בהתאם לחוק הירושה אשר קובע כי הרכוש יתחלק בין יורשיו כך שבן או בת הזוג יקבלו מחצית מהעיזבון וצאצאיו או הוריו או שארים אחרים יקבלו את המחצית השנייה. כאשר כתב המוריש צוואה, רכושו יתחלק בהתאם להנחיות שנכתבו בצוואת המוריש.
כל אדם רשאי להסתלק מהירושה, מכל הירושה או מחלק ממנה, בהתאם לרצונו והוא יכול לעשות זאת גם אם הירושה תתחלק בהתאם לחוק הירושה או בהתאם לצוואת המנוח.
לאחר שהסתלק היורש מהצוואה הוא נחשב כאילו מעולם לא היה יורש ואין לו כל זכות בעיזבון.
הסתלקות מירושה – 9 דברים שחשוב לדעת
החוק קובע כי היורש רשאי להסתלק מהירושה רק לטובת בן הזוג של המוריש, לטובת ילדו או לטובת אחיו. לא אחת, צאצאיו של המנוח בוחרים להסתלק מהירושה לטובת אחד ההורים שנשאר בחיים כדי לסייע לו לשקם את חייו ולאפשר לו חיים בתנאי רווחה טובים יותר.
מועד ההסתלקות יכול להיעשות לאחר המוריש הלך עולמו, אך כל עוד לא חולק העיזבון. אם העיזבון עדיין לא חולק יכול היורש להסתלק מהירושה גם לאחר מתן צו ירושה או צו קיום צוואה.
אם אדם הסתלק מהירושה ויש לו נושים, הנושים אינם יכולים לבקש לעקל את חלקו בירושה אחרי שהוא הסתלק מהירושה, אך יחד עם זאת, אם יצליחו הנושים להוכיח כי היורש הסתלק מהירושה במטרה למנוע מהם אפשרות לגבות את החוב, ישקול בית המשפט האם יש מקום לבטל את ההסתלקות מהירושה.
מי שהסתלק מהירושה נחשב כאילו לא היה יורש מלכתחילה, ולכן אין לו זכות עמידה בתביעות הנוגעות לגורל העיזבון כמו למשל לקיחת חלק בהליך של התנגדות לצוואה.
הסתלקות מהירושה מתבצעת באמצעות הגשת בקשה לרשם לענייני ירושה או לבית הדין לענייני משפחה הדן בעיזבונו של המוריש. אל הבקשה יש לצרף תצהיר הסתלקות. עם קבלת הבקשה בצירוף התצהיר יאשר רשם הירושות את קבלת ההודעה ויתקן את צו הירושה כך שזכויותיו של המסתלק יימחקו מצו הירושה.
חשוב לדעת כי הגשת התצהיר הוא תנאי לביצוע ההסתלקות. התצהיר יכלול את פרטיו האישיים של המסתלק, את הפרטים של המוריש, את שיעור החלק ממנו מסתלק היורש ולטובת מי הוא מסתלק.
אם ייפול פגם בתצהיר ההסתלקות, זו יכולה להיות עילה לביטול ההסתלקות.
המסתלק אינו חייב לנמק מדוע הוא בחר להסתלק מהירושה, אך יחד עם זאת בשנים האחרונות בתי המשפט נוהגים לבחון את המניעים העומדים מאחורי הליך ההסתלקות כדי לוודא שמדובר בהסתלקות בתום לב ואם ההסתלקות אינה כוללת כוונה נסתרת כמו הברחת נכסי הירושה או לחץ שהופעל על היורש כדי שיסתלק מהירושה ועוד.
זכותו של היורש להסתלק מכל העיזבון או רק מחלק מהעיזבון והוא אינו חייב להסתלק מכל העיזבון. ליורש עומדת הזכות להסתלק מחלק מהירושה, אך הוא אינו רשאי להסתלק רק מנכס מסוים שאותו הוא קיבל בירושה.
הסתלקות מירושה – אתם שואלים, עורך דין ירושות עונה
שאלה: האם יכול המוריש להגביל בצוואתו את הזכות להסתלק מהעיזבון?
תשובה: לא. החוק קובע כי האדם הכותב צוואה אינו יכול להכניס בה סעיף אשר מונע את ההסתלקות מהירושה.
שאלה: האם אדם יכול לחזור בו מהסתלקות מהירושה?
תשובה: בית המשפט פסק כי אדם אינו רשאי לחזור בו מההסתלקות מהצוואה כי אחרי שהוא הגיש את הבקשה להסתלקות, הוא חדל להיות בעל מעמד של יורש. אך למרות זאת אם יצליח המבקש להוכיח כי ההסתלקות שלו נעשתה בגין הטעיה, ישקול בית המשפט את האפשרות להתיר לו לחזור מההסתלקות מהירושה.
שאלה: מה הדין במקרה של הסתלקות קטין מהירושה?
תשובה: סעיף 6 לחוק הירושה קובע כי הסתלקות של קטין מירושה, הסתלקות מלאה או חלקית, מחייבת אישור של בית המשפט. מכאן, שאם בית המשפט לא אישר את ההסתלקות הקטין, היא בטלה וחסרת תוקף.
שאלה: מה הדין במקרה של הסתלקות חסוי מהירושה?
תשובה: המונח חסוי בא לתאר אדם שמונה לו אפוטרופוס מטעם בית המשפט, ולכן לכאורה, הסתלקות של חסוי מחייבת אישור של בית המשפט, אך בפועל אין זה תמיד כך. אם בית המשפט ייווכח לדעת כי החסוי מבין את המשמעות של ההסתלקות מהירושה, הוא יאשר את רצונו של החסוי. שאלת מעמדו של החסוי בעניין ההסתלקות מהירושה עולה בשל העובדה שלא כל אדם שמונה לו אפוטרופוס הוא פסול דין, להפך, במקרים רבים, על אף מינוי האפוטרופוס, החסוי אינו פסול דין והוא בעל כושר משפטי, ולכן בית המשפט יקפיד לברר האם החסוי מבין את משמעות המעשה.
