כל אדם שמלאו לו שמונה עשרים שנים נחשב לאדם עצמאי אשר כשיר מבחינה משפטית לנהל את ענייניו, אך יש מקרים שבהם גם אדם מעל גיל שמונה עשרה אינו יכול לנהל את ענייניו בשל סיבות שונות כמו מצב פיזי או מצב נפשי שאינם מאפשרים לו לנהל את העניינים. במצבים אלו יש למנות לאותו האדם אפוטרופוס שידאג לרווחתו וינהל את ענייניו. מינוי האפוטרופוס נעשה על ידי בית המשפט.
אפוטרופוס יכול להיות אדם או גוף שתפקידו לדאוג לענייני החסוי, לזכויות שלו ולקבל עבורו את ההחלטות הנכונות. על האפוטרופוס לפעול לטובתו של החסוי, ללא ניגוד אינטרסים וללא משוא פנים. בית המשפט מגדיר במדויק את סמכויותיו והוא אינו יכול לסטות מהן. האפוטרופוס כפוף לפיקוח של האפוטרופוס הכללי בירושלים והוא חייב לדווח לו אחת לתקופה.
הפרת חובת הנאמנות
כאמור על האפוטרופוס להיות נאמן לחסוי שבו הוא מטפל. אם מתברר שהאפוטרופוס ניצל את סמכותו על רכושו של החסוי וקיבל, או לקח לעצמו, או לכל אחד מטעמו, טובת הנאה מרכושו של החסוי תוך ניצול תלותו של החסוי באפוטרופוס, זוהי לכאורה הפרה של חובת הנאמנות.
גם כאשר קיימים ניגודי אינטרסים בין הרצון של האפוטרופוס לבין טובת החסוי באופן המלמד כי התקבלה החלטה המטיבה עם האפוטרופוס על חשבו של החסוי, גם פעולה זו תיחשב להפרת חובת הנאמנות.
הפתרון המשפטי להפרת חובת הנאמנות של האפוטרופוס הוא הגשת תביעה מתאימה נגד מי שמונה לפעול לטובת החסוי אך הפר את חובתו.
תביעה נגד אפוטרופוס – משולחנו של עורך הדין
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב עסק בתביעה שהוגשה נגד אישה שמונתה להיות אפוטרופוס לאחיינית שלה. האחיינית שהייתה יתומה, נפגעה בתאונת דרכים כשהייתה בת עשרים ואחת שנים וסבלה מבעיות בריאות שחייבו מינוי של אפוטרופוס שיהיה אחראי עליה ועל הכספים שלה.
הדודה, שמונתה לאפוטרופסית, הפכה להיות שותפה פעילה בחשבון הבנק של האחיינית שלה ופעלה בחשבון. לאחר שנתיים מאז שמונתה לאפוטרופוס פנה אליה האפוטרופוס הכללי מאחר והיא לא מסרה לו דוחות במשך כל התקופה הזו בהתאם לחובתה.
בעקבות כך, הוגשה תביעה נגד אפוטרופוס הדודה והאפוטרופסות על האחיינית עברה לידי עמותה שנבחרה על ידי בית המשפט.
בתביעה טענו נציגי העמותה כי הדודה לא ניהלה את העניינים הכספיים של האחיינית שלה לטובתה, ולכן דרשו מהדודה לקבל סכום כסף של חצי מיליון שקלים בחזרה. בתשובה השיבה הדודה כי דאגה לאחיינית שלה כאילו היה הבת שלה וכי כל ההוצאות הכספיות היו למטרת טיפולים רפואיים ורכישה של תרופות.
נציגי העמותה טענו כי הדודה ניצלה את האמון שנתן בה בית המשפט כאשר מינה אותה לאפוטרופוס ולא ביצעה את התפקיד כראוי. לטענת נציגי העמותה הדודה עשתה שימוש פסול בכספי האחיינית שלה, והשתמשה בכספים לנופש, לתכשיטים, להוצאות רכב, לביצוע שיפוצים בדירה שכורה ומשכה סכומי כסף גדולים במזומן. נציגי העמותה הציגו בפני בית המשפט קבלות על הוצאות מכספי האחיינית שלמעשה הם היו הוצאות עבור הדודה. ובנוסף, טענו נציגי העמותה, היא לא דאגה למעקב רפואי עבור הצעירה ולא למסגרת שיקומית מתאימה.
לפיכך, טענו נציגי העמותה, הדודה הפרה את האחריות שלה כאפוטרופסית על הצעירה, היא הפרה גם את חובת הנאמנות כלפי החוסה וכלפי בית המשפט שנתן בה אמונו ומינה אותו לתפקיד האחראי.
להגנתה טענה הדודה כי היא טיפלה במסירות באחיינית וכי כל ההוצאות הכספיות היו עבור האחיינית. לדבריה, היא לא העבירה דוח"ות לאפוטרופוס הכללי מאחר וחשבה שמספיק להגיש את המסמכים ליועץ מס.
בית המשפט לא קיבל את טענותיה וחייב אותה להשיב לאחיינית סכום של 341,000 שקלים.
רוצה להתייעץ עם עורך דין אלעד בן לגבי תביעה נגד אפוטרופוס? צור קשר עכשיו.
