מתנה על תנאי היא מתנה ללא תמורה, אך קיומה מותנה בתנאי.
חוק המתנות בסעיף 4 קובע: " מתנה יכול שתהיה על תנאי יכול שתחייב את המקבל לעשות מעשה בדבר המתנה או להימנע מעשייתו. נותן המתנה רשאי לדרוש מהמקבל את מילוי החיוב ורשאי לדרוש זאת ממי שהחיוב הוא לזכותו".
מהם סוגי התנאים בהסכמי מתנה?
קיימים מספר תנאים להתקיימות של המתנה:
תנאי מכללא – זהו תנאי שהוא אינו כתוב במפורש בחוזה, אך ברור שהוא מהווה חלק בלתי נפרד מהחוזה.
דוגמה: בהסכם עבודה שנחתם בין המעסיק לעובד פורטו כל הזכויות של העובד, אך לא נכללה בו הדרישה של המעסיק לבצע משימות. אף שהדרישה לא נאמרה בפירוש, היא נחשבת לתנאי מכללא מאחר והיא מהות ההסכם בין המעסיק לעובד.
תנאי מתלה הוא תנאי שבקיומו תלויה הכניסה לתוקף של החוזה בין הצדדים.
דוגמה: אדם שרכש דירה מושכרת אך התנה את הרכישה בפינוי הנכס המושכר. ולכן, כל עוד לא יפונה הנכס, עסקת הרכישה לא תהיה בתוקף.
תנאי מפסיק – זהו תנאי המפסיק ומבטל חוזה תקף כאשר אירוע מסוים התרחש.
לדוגמה: אב העניק לבתו במתנה את זכויות המגורים בנכס שלו, אך הוא הציב תנאי למתנה, על הבת להגיע לבקר אותו בבית האבות אחת לשלושה ימים. אך למרות התנאי, הבת הפסיקה לבקר את אביה ולכן התנאי המפסיק הופעל והמתנה בוטלה.
מתנה לטובת צד שלישי – הסכם מתנה יכול לכלול התחייבות הענקה לצד שלישי, למי שאינו צד בחוזה. במתנה לטובת צד שלישי זכותו של מקבל המתנה לקבל את המתנה בנפרד מיחסי שני הצדדים המקוריים בהסכם המתנה.
לדוגמה: שני הורים שחתמו על הסכם גירושין קבעו כי בתם תקבל את זכויות המגורים בדירה המשותפת עד שתגיע לגיל שמונה עשרה, ובנוסף קבעו ההורים בהסכם כי הבת תקבל את הדירה במתנה וללא תמורה לאחר פטירת האם. אך כעבור מספר שנים התחרטה האם על המתנה ומכרה את הזכויות בדירה לחברת בנייה. הבת שהתנגדה למכירה ביססה את התנגדותה על יסוד הזכויות שלה כצד שלישי להסכם שנחתם בין ההורים שלה.
חשוב להדגיש את ההבדל בין מתנה על תנאי ומתנה הכרוכה בחיוב. במתנה על תנאי כאשר המקבל לא ממלא את התנאי, המעניק רשאי לבטל את המתנה. במתנה בחיוב שהופר המעניק אינו יכול לבטל את המתנה, אך יכול לבקש מבית המשפט סעד לאכיפת החיוב או לקבלת פיצוי בגין הפרת החיוב.
מתנה על תנאי – משולחנו של עורך הדין
דוד שהיה ניצול שואה הפך אחרי המלחמה לאיש עסקים אמיד בגרמניה. בשנות השישים הכיר דוד את הרב יהושוע שהגיע לגרמניה כדי להתרים עבור אחת הישיבות בארץ ישראל. שני האנשים גילו כי יש להם עבר משותף מהימים שלפני המלחמה, הם התיידדו ודוד הגיע לבקר את הרב בישראל.
כשהגיע דוד לבקר את הרב נכמרו רחמיו עליו. הרב ואשתו חיו בעניות, בדירה קטנה ודלה. דוד החליט לסייע לחברו, קנה דירה ונתן לו אותה במתנה.
בין דוד לרב נכרת חוזה שבראשו התנוססה הכותרת "שטר מתנה על תנאי". התנאי היה שהדירה תשמש רק למגורים של הרב ואשתו ולא יבצעו בה פעולות נוספות. בהסכם שבעל פה ביניהם הם התנו את המתנה בתנאי נוסף, שאחרי שבני הזוג ילכו לעולמם, המתנה תשוב לדוד.
במהלך השנים הבאות הרב הסתבך בעסקים, הוא משכן את הדירה ונרשמו עליה עיקולים.
כאשר התברר לדוד כי הדירה מעוקלת וממושכנת, הוא תבע את השבת הדירה לידיו, אך עוד לפני שעורך הדין הגיש תביעה נגד הרב ואשתו, הם נפטרו.
בעקבות פטירת בני הזוג הוגשה התביעה נגד מנהל העיזבון של הרב ונגד כונס הנכסים שלו.
בית המשפט קיבל את התביעה של דוד נגד כונס הנכסים והאחרים והסביר כי הענקת זכות המגורים רק לרב ואשתו היא תנאי מפסיק. כל עוד הם בחיים, יש להם זכות מגורים, אך עם מותם של בני הזוג מתממש התנאי המפסיק והמתנה צריכה לשוב לבעליה.
יש לכם שאלות חשובות בכל נושא מתנה על תנאי? מוזמנים לפנות לעורך דין אלעד בן.
