כאשר אדם הולך לעולמו, יורשיו יכולים לזכות ברכושו בשתי דרכים, באמצעות חוק הירושה או באמצעות צוואה.
חוק הירושה אינו משקף את רצונו של המנוח, אלא קובע מי יהיו היורשים ומהו סדר העדיפות ביניהם. אם רוצה המוריש לקבוע, בעודו בחיים, למי יועבר עזבונו לאחר מותו עליו לכתוב צוואה שבה הוא מפרט מי יירש את עזבונו ובאיזה חלק מהרכוש.
אם רשם המנוח צוואה והיורשים הרשומים בצוואה רוצים לממש את הצוואה עליהם להגיש בקשה לצו קיום צוואה. כדי שאפשר יהיה להוציא את הצוואה אל הפועל עליה להיות תקפה מבחינה משפטית ולעמוד בכללים הקבועים בחוק. אם יחול בצוואה פגם, יוכל הדבר להוות עילה להתנגדות לקיום הצוואה.
למה ומתי חשוב לצרף לצוואה חוות דעת רפואית
סעיף 26 לחוק הצוואות קובע מהם התנאים לביטול צוואה שלא נכתבה כחוק. החוק קובע כי צוואה שנכתבה על ידי קטין, צוואה שנכתבה על ידי מי שמוגדר כפסול דין או צוואה שנכתבה על ידי אדם שאינו מסוגל להבחין בטיבה של הצוואה, תיפסל.
כדי להוציא את הצוואה לפועל יש להוכיח כי המצווה היה בעל כשירות רפואית בעת כתיבת הצוואה. כלומר, המוריש היה בהכרה מלאה, דעתו הייתה צלולה והוא הבין את המשמעות ואת ההשלכות של הצוואה.
אי כשירות רפואית לצוואה היא אחת מהנימוקים השכיחים ביותר להתנגדות לצוואה. כאשר תוגש לבית המשפט בקשה להתנגדות לצוואה, בית המשפט יבחן את ההתנגדות לצוואה באמצעות שלושה מבחנים: הבנת המשמעות המשפטית של הצוואה, מודעות וצלילות דעת, מודעות להיקף הרכוש.
בתי המשפט אינם נוטים לפסול צוואות בקלות גם כאשר יש בהם לעתים פגמים טכניים כמו טעויות בשם המוריש, תאריך מוטעה ועוד. אך כאשר בית המשפט יסתפק בגין הכשירות הרפואית של המצווה ויחשוש כי הצוואה לא משקפת את רצון המנוח, רבים הסיכויים כי הצוואה תיפסל.
הדרך הטובה ביותר כדי למנוע פסילה של הצוואה בעילה של אי כשירות רפואית היא באמצעות חוות דעת רפואית. כל מוריש אשר מעוניין להעניק לצוואה תוקף ולאפשר לזוכים לממש את הצוואה צריך לפנות לרופא או לפסיכיאטר כדי שהם יעידו כי בעת כתיבת הצוואה המוריש היה בעל כשירות רפואית, צלול בדעתו, מסוגל להבין את ההשלכות המשפטיות וכשיר לערוך צוואה.
מיותר לציין כי כאשר המוריש חולה ומצבו הרפואי אינו תקין עולה החשיבות של צירוף חוות דעת רפואית כדי שאם בעתיד ינסו גורמים שונים להתנגד לצוואה בעילה של אי כשירות רפואית, ההתנגדות לא תתקבל.
ישנם מקרים שבהם ההחלטה האם לצרף חוות דעת משפטית לצוואה אינה תלויה בשיקול דעתו של המצווה, אלא קבועה בחוק. במקרים שבהם עורך הדין נקרא עריכת צוואה כאשר המצווה מרותק למיטה או מאושפז בבית החולים, החוק מחייב לקבל תעודה רפואית אשר מאשרת את הכשירות הרפואית של המצווה, תעודה המאשרת שהמצווה, על אף מצבו הבריאותי, נמצא בהכרה צלולה וכשיר לערוך את הצוואה. אם לא צורפה חוות דעת רפואית לצוואה, חל פגם מהותי בצוואה והיא עלולה להיפסל.
למרות שאין כל חובה חוקית מוגדרת לצירוף חוות דעת רפואית לצוואות, מלבד המקרים שבהם המצווה אינו במצב בראותי תקין, מומלץ כי בכל מקרה שבהם המצווה הוא אדם מבוגר או בעל לקות קוגניטיבית או בכל מקרה שבו עלול לצוץ ספק, אפילו הקל ביותר, באשר לכשירות המשפטית של המצווה, מומלץ לצרף לצוואה חוות דעת רפואית אשר תפרט את היכולות, את המסוגלות ואת הכשירות של המוריש לערוך צוואה באותו המועד. כך יוכל המוריש להיות בטוח כי העיזבון שלו יחולק בהתאם לרצונו ולמנוע עילות של התנגדות לצוואה.
